הספדים |
|
שלמה סולומון עזרא אביו של גד בעשור לנפלתו 10 שנים חלפו מאז אותו יום ארור בו קיבלנו את הבשורה המרה על נפילתו של גד. 10 שנים , שבהם חיוכו של גד אינו נגלה עוד מתוך פניו המאירות, פניו הטובות. 10 שנים , שאין אנו עוד מתכרבלים בתוך חיבוקו החם של גד. 10 שנים , שבהם היום יום מלווה בכאב ובגעגועים עזים. 10 שנים שבהם לא הייתי מסוגל לעמוד מול קהל להספיד ולספר על גדו שלנו. היום לאחר 10 שנים של הלם אני יוצא מהאלם ומבקש להגיד על גד,מבקש לספר על חייו הקצרים שנגדעו בראשית החיים. גד נולד לאחר שעלינו ארצה מצרפת ובזאת מימשנו את חלומנו הציוני. גד נולד לאחר שהיו לנו כבר 4 ילדים חלקם בוגרים וחלקם מתבגרים: ויטוריה,ז`ק,יוסי וויויאן. גד היה מה שנקרא בלשון העם "בן זקונים", אבל גד היה ההיפך הגמור!, הוא היה עבורנו מעיין נעורים, ,משב רוח מרענן,אך לדאבוני, כמו הרוח שבאה לה לפרק זמן קצר ומסתלקת, כך ביקר אותנו גד ל 23 שנים,שאחריהן הוא נקרא בסערה שמימה. זה קרה חודשיים לפני שחרורו מצה"ל וזמן קצר לפני כניסתו לחופה וקידושין. גד, הצבר, זירז את תהליך הפיכתנו לישראלים! לא רק מעצם העובדה שהוא נולד בארץ אלא דווקא לאור נסיבות נפילתו.. הוא נולד על אדמת מדינת ישראל ומת על אדמת ארץ ישראל למען מדינת ישראל גד קשר את גורלנו הפרטי לגורל הלאומי, זו הדרגה הגבוהה ביותר של שייכות! גד צירף אותנו למשפחת השכול , שבלעדיה לא הייתה קמה ולא הייתה שורדת מדינת ישראל!, כל משפחה ומלחמתה, כל דור ומבצעו, אנו משפחת מבצע חומת מגן, שבזכותו מוגר הטרור הנפשע שיצא מיהודה ושומרון.על זאת נחמתנו !!! גד היה בחור מלא כרימון. הסבר ראשוני לכך הוא בכך שבניגוד לילדים אחרים, הזוכים לשני הורים, גד זכה ל4 הורים נוספים. גד כאדם, היה השילוב של הערכים המוספים של כל אחיו. כל אח תרם לעיצוב אישיותו של גד, כל אח בהתאם לעולמו הרוחני, הערכי ותכונותיו הייחודיות. מויטוריה ספג גד את השליטה במצב, את הראש על הכתפיים ואת כושר האבחנה החד ומחודד. מז`ק ספג גד את ערכי הסבלנות והסובלנות, הדבקות במשימה ואת האוזן הקשבת. מיוסי ספג גד את הערך "צדק צדק תרדוף" ואת רוחב הלב ורוח הלחימה של גולני. מויויאן ספג גד את שמחת החיים , את השובבות ומעל לכל את הנתינה ללא גבולות. גד היה התוצר של כל אלה. למארג הסופי נוספו תכונותיו הייחודיות וכן פירות החינוך שהוא צבר בתהליך חינוכו בבית, בבית ספר ציפורי , בתנועת הנוער בני עקיבא, בישיבת אדרת ובישיבת ההסדר אור עציון. גד היה בחור צעיר שאישיותו הלכה ונבנתה על שלושה עמודי תווך, מעין משולש שווה צלעות, צלע אחת היא צלע "אהבת הארץ", צלע שנייה היא צלע אהבת התורה והצלע השלישית היא צלע אהבת האדם. אלה היו שלושת עמודי האש שהנחו את דרכו, את התנהגותו, את החלטותיו, את פעולותיו, הם הלפיד ,שהאיר את חייו והם הלפיד, שלמענו נגדעו חייו. !!! אהבת הארץ ו הרצון העז להגן על המולדת הביאו אותו לכך, שבגיל הגיוס הוא בחר במסלול ארוך ללא פשרות , הוא הקדיש שנתיים ללימודי תורה בישיבת ההסדר אור עציון ולאחר מכן הקדיש שלוש שנים מלאות לשירות קרבי בגולני . המלים הממחישות יותר מכל את האהבה למולדת ללא גבולות הן אלה שנכתבו על ידי גד לארוסתו גלית חודש לפני יציאתו למבצע חומת מגן "אין דבר שאני רוצה יותר מלצאת למבצע הזה ולהכות את הנבלים האלה מכה כזו גדולה כדי שלא יחשבו אפילו לעשות עוד פיגוע או אירוע חבלני וייקחו בחשבון שכל פעם שיעשו זאת נכה אותם במקום הכי כואב שיכול להיות, ונהיה מוכנים לשלם את המחיר. אני מוכן להיות המחיר הזה!!! ברגעים כאלה הרגש הכלל ישראלי שלך הוא זה שאמור להוליך אותך ועליך להלום ברשעה כאילו אין לך חיים פרטיים". אהבת תורת ישראל בערה בקירבו הוא היה צמא ללמוד, לדעת , הוא כל הזמן שקד להרחיב ולהעמיק את הידע במקורות היהדות ובהגות היהודית. ידיעותיו היו רבות ורחבות, למרות גילו הצעיר. אף על פי, שהוא היה הבנימין שבמשפחה , כולנו פנינו אליו בשאלות הלכתיות, נועצנו בו, והקשבנו בהנאה להסבריו המלומדים. לאחר שרותו הצבאי התכוון להמשיך ולהעמיק את לימודי התורה. גד היה מסוגל להיות כל מה שהוא רוצה, יכולותיו השכליות פתחו בפניו את כל תחומי הדעת,אולם מה גד רצה ? גד רצה להיות רב ומחנך, הוא רצה לעסוק בתורה ו באותו זמן לתרום ולסייע לקהילה. גד היה איש גדול מימדים, וכגודל מימדיו כך היה גודל רוחו, הוא כתב שירים ויומנים, הוא כתב דברי הגות , הוא כתב הספדים, כל הווייתו הרוחנית נשענה על תורת ישראל. גד חיי כיהודי ונפל כיהודי ,מילותיו האחרונות לפני שהחזיר את נשמתו לבורא, בזרועותיו של הקצין אלירז פרץ ,שאף הוא נפל בקרב ברצועת עזה, היו "שמע ישראל".... הצלע השלישית אהבת האדם והרצון לעזור לזולת הובילו אותו להתנדב במסגרות רבות ומגוונות. בכל יום זיכרון במהלך עשרת השנים האחרונות סופרו הרבה סיפורים המעידים על מעשי ההתנדבות, על הנתינה ללא גבולות על מעשי הגבורה , על הדאגה של גד לחייליו ומפקדיו ועל הערך הקדוש בצה"ל של אחוות לוחמים. נחשפתם לפעולות ההתנדבות במסגרת תנועת הנוער, להתנדבותו בעמותת קוו לחיים,עמותה,שפועלת למען שיפור איכות החיים של ילדים חולים, גד עבד במיוחד עם ילדים עם מוגבלויות פיזיות קשות,, הוא התנדב בזמן חופשותיו הצבאיות. . המושג נתינה ללא גבולות היא לעיתים קרובות קלישאה, אולם לגבי גד זאת הייתה אמת לאמיתה. הוא נתן ללא גבולות, הוא נתן ונתן ונתן עד שלבסוף הכריע אותו כדור אחד קטן. יעיד על כך הצל"ש שהוא קיבל מהאלוף אברהם מזרחי מפקד אוגדה 36 ואלה דבריו גד יצחק עזרא הנני לציין לשבח את 6408849 סמ"ר עזרא גד ז"ל על גילוי רעות, אומץ לב ורצון עז להציל חיי אדם. סמ"ר גד עזרא ז"ל שימש סמל מחלקת הסיור בפלוגה המסייעת של גדוד "הובקעים הראשון" במבצע "חומת מגן". תיאור המעשה: בתאריך כב` ניסן התשס"ב (4 באפריל 2002) במהלך מבצע "חומת מגן 5" לטיהור קיני הטרור במחנה הפליטים ג`נין נפגע סגן ניסים בן דוד ז"ל מאש צלפים בסמטה בה התקדמה הפלוגה. סמ"ר גד יצא תחת אש אוייב עזה לחלץ את סגן בן דוד. במהלך החילוץ נפגע סמ"ר גד ונהרג. בפעולותיו אלו הפגין סמ"ר גד עזרא ז"ל רעות, אומץ לב ורצון עז להציל חיי אדם הראויים לציון. תשרי התשס"ג (אוקטובר 2002) מזרחי אברהם - תא"ל מפקד אוגדה דוגמא אחרת לנתינה עד כלות, היא הדוגמא של המלחמה על "המוקטע", שברמללה. במהלך הלחימה, נפגע חברו של גד "רומן" , שנפל שבוע לפני גד, גופתו של רומן נשארה בשטח אויב, גד הסתער תחת אש כבדה, טיהר את השטח והצליח להחזיר את גופתו של רומן, גד התנדב לשמור כל הלילה על גופתו של רומן בבית החולים עד מסע ההלוויה ,וזאת על מנת לוודא שרומן זוכה לקבורה הולמת. על נתינה אין קץ, שאפיינה את גד,תהיה הולמת האמירה " הרים גבוהים ככל שיהיו, נהרות רחבים ככל שיהיו ועמקים עמוקים ככל שיהיו לא היו יכולים להוות מכשול בפני גד בהתמסרותו הטוטאלית למצוות הנתינה, גד ראה בנתינה זכות גדולה ולא חובה. קהל נכבד, איך מתמודדים עם אסון כזה ? איך שומרים על צלם אנוש אחרי שאם ואב ואחים ואחיות קוברים את הבן הצעיר ? כמו בכל אסון כזה עומדות בפני המשפחה שתי דרכים: להישבר ולקרוס או לבחור בחיים ולנסות לדלג מעל ההריסות, להתגבר על המשבר ולצאת לצמיחה. לפעול תוך כדי עצב, אך לא לשקוע בייאוש. בעזרת ילדינו המדהימים, בעזרת נכדינו המקסימים ובעזרת חבריו של גד הנאמנים והמסורים ובעזרת הבנות הנפלאות מהשירות הלאומי בחרנו בדרך החיים , בחרנו לחיות וברוך השם לא איבדנו צלם אנוש. .למען האמת גד הקל עלינו את המלאכה הוא סימן לנו את כוכב הצפון. קל יותר לחיות אחרי אדם שהשאיר מורשת, אדם שהשאיר צוואה . גד סימן לנו את הדרך לפני מותו, הוא ציווה עלינו לא להישבר, הוא ציווה עלינו לא להתייאש. אני מצטט ממכתבו של גד לארוסתו " תפיצי את הבשורה - "אין ייאוש - תמיד להיות בשמחה" גד השאיר לנו מורשת , הוא שימש בחייו דוגמא ומופת ליהודי טוב ולאדם טוב. גד לא הותיר לנו נכדים במובן הגשמי, הנכדים שהותיר לנו גד הם ערכים ודרכי פעולה, אותם ערכים שלאורם הקמנו את עמותת " והגדת - עזרה מגד" אשר נועדה לסייע לבני הקהילה, לחזק את החלשים, להקל עליהם את מצוקותיהם ולהעצים אותם, כל זאת ברוח היהדות ועל פי מורשתו של גד. בהזדמנות זאת, אני מבקש להודות לבני ז`ק ולרעייתו ורד מקרב לב על פעילותם ללא לאות למען ההקמה וההפעלה של עמותה זו, אילולא אמונתם הבלתי מסויגת, מחויבותם הטוטאלית ודבקותם במשימה על אף כל הקשיים, לא היה מצליח מפעל הנצחה זה לקום על רגליו, לפעול בהצלחה ולהפוך לחוליה משמעותית במערך הסיוע החברתי בבת-ים מזה עשור. לעמותה שתי זרועות: "עזרה מגד" היא דרך להושיט יד לזולת מבחינה חברתית ומבחינה חומרית תוך תמיכה בילדים הזקוקים לתגבור בלימודים, חלוקת סלי מזון וקידום פעילויות חברתיות בקרב משפחות העמותה. העמותה מפעילה את פרויקט "ממשבר לצמיחה" אשר מטרתו לשקם בעזרת סדנאות וחניכה פרטנית משפחות קשות יום ולהביאן לעצמאות כלכלית . העמותה זכתה לתקציב ממשרד הרווחה להפעלת הפרויקט. "והגדת" היא הזרוע הרעיונית של העמותה. מטרתה לקדם ערכים של צדק חברתי לאור היהדות. במסגרת זו ערכנו כנס הקמה, חיברנו והפצנו אמנה חברתית ואנו ממשיכים לפעול ברוח זו במסגרת "עזרה מגד". אני רוצה להאמין שגד מביט עלינו מלמעלה מסופק מפועלנו ובדרך שבחרנו להנציח אותו,אני מקווה שהוא מביט עלינו ואומר לעצמו "אחרי הכול קורבני לא היה לשווא" ! זו ההזדמנות להודות לכל אלה שתמכו ועודם תומכים בנו: לילדינו ולנכדינו הנפלאים, לתורמים המסורים, לחברים של גד הנאמנים , אשר המשיכו את דרך חייו הקצרים, לבנות השירות הלאומי הנפלאות , כמו כן ברצוני להודות לעיריית בת-ים ומנהיגיה על תמיכתה ותרומתה.. תודה מיוחדת לישיבת אדרת והעומדים בראשה, תודה למוריו ורבותיו הרב דרוקמן והרב רוז`ה שייבדלו לחיים ארוכים,. קהל נכבד , תודה שהקשבתם לי ותודה על נוכחותכם ועל תמיכתכם במשך העשור האחרון. |
||