הגנת שכר העובד הייתה לערך עליון בהשקפת עולמה של היהדות. ההלכה היהודית התייחסה אל חובתו של המעביד לשלם את שכר העובד כעל חוב מוסרי עליון, העולה בערכו על כל חוב כספי אחר.
"בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ... כִּי עָנִי הוּא, וְאֵלָיו הוּא נושא את נַפְשׁוֹ"
הגנת שכר העובד הייתה לערך עליון בהשקפת עולמה של היהדות. ההלכה היהודית התייחסה אל חובתו של המעביד לשלם את שכר העובד כעל חוב מוסרי עליון, העולה בערכו על כל חוב כספי אחר. המעכב בידיו את שכרו של העובד, נחשב כמי שנוטל את נפשו, ואת נפשות בני ביתו(!) [1]. במהלכו של יום העבודה, העניק העובד למעביד מכוחו, מרצו, ותבונתו. למעשה, את נפשו מסר העובד ביד המעביד. משום כך, כשהיה רב המנונא, מעניק לעובד את שכרו, היה אומר: "טול נפשך, שהפקדת בידיי" [2]. הלנת השכר מהווה אפוא, לא רק פגיעה חמורה בפרנסת העובד ובני ביתו, אלא היא מהווה פגיעה חמורה בכבודו העצמי, בנפשו.
חלוקת מזון |
עזרה מגד ערכה חלוקת מזון לקראת חג הפסח ל120 משפחות. כל בכל שנה כל מי שהיה מעוניין להיפטר מהחמץ שבביתו, הביא אל מחסני העמותה, מוצרים אלו אוחסנו ונמכרו במהלך החג ולאחר מכן חולקו למשפחות. 
עזרה מגד חילקה סלי מזון ל120 משפחות וקיימה חלוקת "מתנות לאביונים" בפורים 
בנות השרות יחד עם קבוצת הבית, קיימו תחרות של - "סוף הדרך" לאורו של גדי עזרא ז"ל למתנדבי העמותה
|
|||||