הגנת שכר העובד הייתה לערך עליון בהשקפת עולמה של היהדות. ההלכה היהודית התייחסה אל חובתו של המעביד לשלם את שכר העובד כעל חוב מוסרי עליון, העולה בערכו על כל חוב כספי אחר. "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ... כִּי עָנִי הוּא, וְאֵלָיו הוּא נושא את נַפְשׁוֹ" הגנת שכר העובד הייתה לערך עליון בהשקפת עולמה של היהדות. ההלכה היהודית התייחסה אל חובתו של המעביד לשלם את שכר העובד כעל חוב מוסרי עליון, העולה בערכו על כל חוב כספי אחר. המעכב בידיו את שכרו של העובד, נחשב כמי שנוטל את נפשו, ואת נפשות בני ביתו(!) [1]. במהלכו של יום העבודה, העניק העובד למעביד מכוחו, מרצו, ותבונתו. למעשה, את נפשו מסר העובד ביד המעביד. משום כך, כשהיה רב המנונא, מעניק לעובד את שכרו, היה אומר: "טול נפשך, שהפקדת בידיי" [2]. הלנת השכר מהווה אפוא, לא רק פגיעה חמורה בפרנסת העובד ובני ביתו, אלא היא מהווה פגיעה חמורה בכבודו העצמי, בנפשו.
מדינת ישראל, אשר על דגלה חרטה את ערכי הכבוד והחירות לאורם של ערכיה כמדינה יהודית, אינה יכולה להשלים עם מצב של הלנת שכר, אף לא של יום אחד, ובוודאי שאין היא רשאית להשלים עם הלנת שכר שיטתית ועקבית, הנמשכת לאורך זמן. אי לכך, רואים אנו את הטיפול בבעיית הלנת השכר בישראל כיעד לאומי עליון, אליו יש לרתום את כל מי שדמותה הערכית, המוסרית והיהודית של מדינת ישראל, יקר בעיניו.
מזה למעלה משנה שאלפי עובדים בישראל אינם מקבלים את שכרם בשל המשבר המתמשך ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות(להלן "רשויות ציבוריות"). החיוב לתת לעובד את שכרו הינה מושכל יסוד בעל חשיבות לאומית, ומזכויות היסוד שעל המדינה להבטיח לאזרחיה היא עולה על החיוב להחזר חובות לספקים או לבנקים.עבודה ללא תמורה פוגעת בכבודו של העובד, כאדם ומתייחסת אליו ככלי או כעבד.
פורום התנועות ליהדות חברתית רואה כיעד לאומי לפתור את בעיית הלנת השכר בהקדם וליצור מנגנון שימנע שתופעה חמורה זו תחזור על עצמה בעתיד. להלן מספר עקרונות המהווים בסיס לאותו מנגנון:
•כל רשות ציבורית אחראית לנהל את ענייניה בצורה יעילה ומאוזנת, לתת שירות לתושבים תוך שמירה קפדנית על תשלום שכר העבודה המלא לעובדיה במועד.
•מדינת ישראל כאחראית על קיום הוראות החוק ולהפעלתן של הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות, נושאת באחריות לפעילותן של הרשויות וכפועל יוצא אחראית וערבה למתן שכרם של העובדים במועד.
•בכל מקרה בו רשות ציבורית אינה עומדת בתשלום שכר העובדים במועד, תעביר המדינה את השכר ללא דיחוי לעובדים. הכסף ישולם ישירות ובאופן מידי לעובדים תוך קיזוז סכומים אלו מסכומי מענקי ההבראה או האיזון שיועדו לאותה רשות.
בכל מקרה בו הממשלה תשלם משכורות לעובדי הרשויות באופן ישיר יופעלו הסנקציות הבאות:
א. הרשות תגיש תוכנית הבראה שתיבדק ותאושר ע"י משרד הפנים תוך 30 יום. ב. אם יאושר הסדר כנ"ל , תהיה הרשות מחויבת לעמוד בתנאיו בתוך 30 יום. ג. משרד הפנים יהיה אחראי לפיקוח צמוד על יישומה של תוכנית ההבראה. ד. אם לא תוגש תוכנית תוך 30 יום, יגיש שר הפנים לרשות, תוכנית הבראה מטעמו והרשות תהיה מחויבת לביצוע תוכנית הבראה זו לאלתר . ה. ראש העיר והגזבר יהיו אחראים אישית לביצוע הסכם ההבראה ככתבו וכלשונו. ו. משרד מבקר המדינה יפקח על קיומה וביצועה של תוכנית ההבראה כולל הטלת סנקציות על כל גוף שיהיה אחראי לאי ביצועה של התוכנית.
פורום התנועות ליהדות חברתית קורא למדינת ישראל ולממשלת ישראל לאמץ הצעה זו, ולעגנה בחיקוק כדי להבטיח את זכויות היסוד של אזרחיה לקיום נאות, ולמנוע את המראות הקשים להם היננו עדים בשנים האחרונות. השתתפו בחיבור המסמך הרב ירון אונגר - מכון גבוה להלכה ומשפט – משפטי ארץ. עו"ד יהושע דה-האן. יועמ"ש בעירית בני ברק . דר` יצחק אדה – המחלקה למדעי המדינה , אונ` בר אילן. יהודה נזר – בית ישראל ובוגרי מכינות. יעקב עזרא - "והגדת – עזרה מגד" .
[1][1][1] זהר ויקרא, פרשת קדושים (פה,א) [1][2][2] שם.
