מכתב מאופק מג"ד 51

משפחת עזרא היקרה,
יקירכם, סמל ראשון גד יצחק (גדי) עזרא, זכרונו לברכה, נפל חלל ביום כ"ב בניסן התשס"ב, 4 באפריל 2002, במהלך פעילות מבצעית במחנה הפליטים בעיר ג`נין, כאשר נלחם בגבורה, יחד עם חייליו ומפקדיו, במלחמה נגד הטרור. גדי היה איש גדול עם לב זהב רחב, וחיוך מיוחד אשר היה נסוך על פניו בכל העת.
בזכות טוב ליבו, הכירו אותו כל חייל ומפקד בגדוד. גדי היה אדם רגיש, אשר ניחן בשמחת חיים, ועם זאת היה חייל קשוח.

גדי היה מן החיילים שדבר לא יעצור בעדם. האמונה בקב"ה וההקפדה על מצוות הדת נתנו לו תעצומות נפש אדירות, שמשכו אותו קדימה ודחפו אותו להתנדב ולהיות מחויב ללא פשרות.
    

גדי אמור היה להשתחרר בעוד מספר חודשים. המאבק הפנימי בין הפעילות המבצעית והרצון לעשות לבין הדחף לומר "אני את שלי עשיתי" הוא, לעיתים, מאבק קשה, אך גדי לא התלבט הרבה. הוא נשאר חדור מוטיבציה לאורך כל הדרך. הערכים שלאורם התחנך בבית, תכונותיו יוצאות הדופן, אהבת העם והארץ - כל אלה הובילו אותו להיות מן החיילים הבולטים והמובילים בפלוגה ובגדוד. הוא רץ קדימה ונלחם בחוד החנית שם, לצערינו, מצא את מותו.

אין מילות נחמה עם אובדן של בן. בשעה קשה זו אני מבטיח, בשם מפקדי "גדוד הבוקעים הראשון" וחייליו, כי נעשה כמיטב יכולתינו על מנת לסייע בכל עת.

מי ייתן ולא תדעו עוד צער.
יהי זכרו ברוך

אופק בוכריס סגן אלוף
מפקד היחידה